אני אפתח בווידוי: השיר Birthday של הביטלס הוא שיר היום הולדת האולטימטיבי בשבילי. זה השיר שאני מקדיש לחברים, והשיר שבדרך כלל מתנגן ביום הולדת שלי. אבל יש עוד שיר יום הולדת אחד שאני מחשיב למה שהייתי רוצה לשמוע יחד עם זה של הביטלס, וזה "יום הולדתו של הקוסם" של אוריה היפ שיצא בשנת 1972. וכן. מדובר באפוס של 10 דקות.אז כן, אוריה היפ עשתה זאת שוב בשנת 1972, עם עוד יצירת מופת בסדרת הפנינים שהוציאה במהלך השבעים. זה מתגלה כמגמה, לאורך שנות השבעים, עם הגרעין הקשה שבעצם החזיק את הלהקה: דיוויד ביירון האגדי של הלהקה, קן הנסלי הקלידן והמלחין העיקרי בלהקה (שגם שר קצת), וכמובן מיק בוקס הגיטריסט הוירטואוז שנשאר בלהקה מיום הקמתה ועד היום.
זהו אלבומה השני של הלהקה במה שרבים מהמעריצים מכנים: "ההרכב הקלאסי". אחרי ההצלחה עם האלבום הקודם Demons & Wizards שיצא באותה שנה, עם שני שחקני הרכש החדשים: לי קרסלייק על התופים, והבסיסט הניו זילנדי גרי ת'יין, נכנסה הלהקה לאולפני Landswore בלונדון, על מנת להקליט את האלבום הבא. במהלך התקופה של ספטמבר-אוקטובר, הקליטה הלהקה את החומר, והתוצאה הייתה אלבום מעולה ואיכותי עם שירים על זריחה, אשת עכביש, גשם, וכמובן, על יום הולדתו של הקוסם.
בשקט בשקט, נכנס אורגן ההאמונד שכל כך עושה את הצליל של הלהקה, עד שמתגבר לאנטי קליימקס עם ההרמוניה הקולית האדירה של חברי הלהקה (כמה מדהים הנסלי בקול גבוה?), עד לרגיעה ותחילת הבית הראשון. ביירון שר את הטקסט של הנסלי בצורה נפלאה כאילו הוא מתכוון לזה. Sunrise הוא לא סתם אחד השירים הכי יודעים של אוריה היפ. יש לו את כל הדברים הטובים שלאוריה היפ יש להציע. עבודה מושלמת על הווקלס, אורגן האמונד בשרני וטוב, גיטרה חשמלית עם מהלכי אקורדים נפלאים, וליריקה אופטימית כיאה לתקופה (ובעיקר להיפים). פתיחה מושלמת לאלבום נהדר.
השיר הבא הוא אחד מהסינגלים של האלבום, שנותנים תחושה קלילה עם שיר הארד רוק מגניב, Spider Woman. ביירון שר בספונטניות על אשת העכביש שהייתה טובה אליו, בתוספת גיטרת הסלייד המשובחת של בוקס. כל מאזין יזכור טוב טוב את הפזמון של השיר, יחד עם שאר הלחנים הקליטים של האלבום. אבל Spider Woman הוא פשוט רוק אנד רול משובח, שכיף לשיר את הפזמון. לא סתם הסינגל עשה טוב ללהקה בגרמניה, כשהגיע למקום ה-14.
השיר הבא הוא אחד היפים באלבום, Blind Eye, שיר פולק עם מהלך אקורדים יפה, עם שירה יפה של ביירון לא פחות. הפזמון הוא אחד מהטובים ביותר שהיפ הפיקו (לדעתי). כחובב פולק, אני יכול להגיד בלי ספק, כי זהו אחד משירי הפולק רוק היפים ביותר שיצאו מלהקת פרוג רוק/הבי מטאל.
היצירה הבאה, היא משהו מדהים. Echoes in the Dark שמתחיל בצורה דרמטית ויפה, שמגיע לבית השקט והמסתורי, אחד הרגעים היפים של אוריה היפ עם שירתו של ביירון ונגינת הפסנתר של הנסלי. השיר מתפתח לשיאים דרמטיים לא פחות, עד לסוף ובו ביירון שר על העובדה שצריך חבר. הסיום הנפלא הזה הוא שיא של האלבום הנפלא הזה, וזה רק הולך ונהיה יותר טוב.
ואז בא Rain. וואו Rain. אחת מבלדות הפסנתר היפות ביותר ששמעתי אי פעם. רק ביירון על השירה והנסלי על הפסנתר, יחד עם ויברפון. מדובר כאן ברוגע קצר ותמים, שמספק הפסקת נשימה מכל ההארד רוק האנרגטי, בנוסף יש את הליריקה הנפלאה. אחת מהטובות ביותר שהנסלי כתב, שכנראה עוסקות בנפש ובחיפוש עצמי. הפזמון הוא אחד הרגעים היפים ביותר של האלבום, שמסיים את הבלדה הנפלאה הזו לאחר 4 דקות, ואנחנו ממשיכים במסע.
Sweet Loraine קטע הארד רוק שעושה טוב. יש את המוג המגניב שיכול לצרום קצת לחלק מהמאזינים, יחד עם הגיטרה של בוקס, נגן בחסד. הוא לא מהגיטריסטים רבי התהילה המוכשרים כמו בלקמור, איומי ופייג', ולא מתוחכם כמו עמיתיו הפרוגרסיביים פריפ, האקט או האו. אבל god dammit יש לו את הדרייב ואת הידע איך להקפיץ את המאזין, והשיר הזה הוא דוגמה נפלאה. יש לו מהלך אקורדים נפלא וקליט, עם פזמון קליט לא פחות. לא פלא שהפך לפריט חובה בהופעות הלהקה מאז ועד היום.
Tales מגיע לפני הסיום, שיר פולק יפה על מעשיות כיאה לסיפורי פנטזיה. לא סתם לאיור המושלם לאלבום, נשכר המאייר רוג'ר דין שקנה את עולמו עם העטיפות הנהדרות שלא מהעולם הזה עם להקת יס. יחד עם הלהקה מצטרף בשיר על גיטרת הסלייד, בריאן קול. כל זה מכין אותנו לגראנד פינאלה - מסיבת היום הולדת של הקוסם.
אפוס פנטסטי (מלשון פנטזיה, וגם כי הוא פנטסטי) בן 10 דקות, שמתחיל בתרועה עם הגיטרה של בוקס, ואז ביירון מספר לנו על המסיבה של הקוסם ביער, משהו כמו קומונות ההיפים שהיו בשיאן בתקופה. משם, הלהקה עוברת לגרסה משונה ומאוד מעניינת לhappy birthday, משהו מקורי ומדהים (בתוספת קאזו). מדהים איך אפשר לעשות שיר יום הולדת בן 10 דקות. לאחר מכן, מסופר על ישות מרושעת שבאה להרוס את החגיגה, בשביל לשלוט בעולם (הנבל הקלאסי), עם ההצהרה הזו, אנחנו נכנסים לתוך אוונגרד משונה ומפחיד המבשר על האווירה, משם לסולו הגיטרה המ-ד-ה-י-ם של בוקס, שמוכיח את מה שאמרתי קודם על היותו גיטריסט, מהטכניקות היפות ביותר באולפן שאוריה היפ עשו מופיעות בסוף האפוס כשביירון שר בערוץ אחד כשהוא מגלם את הנבל, ומהערוץ האחר מגלם את הקוסם. כל אחד בקולו. לבסוף, מסיימים בצורה נפלאה את המסיבה כשהקוסם הוכיח שאהבה תמצא אהבה תמצא אהבה... רוק אנד רול פרוגרסיבי הסתיים לו. 37 דקות נפלאות ומספקות.
האלבום יצא בנובמבר 1972, וכמו קודמיו, התקבל באהדה. הוא הגיע למקום ה-28 בבריטניה, ולמקום ה-31 בארה"ב. המלודי מייקר שיבח את חמשת המופלאים כשאמר: "לאוריה היפ הייתה פעם תדמית. עכשיו יש להם אישיות". הלהקה יצאה לסיבוב הופעות מוצלח, ובו הקפיצו והרקידו את הקהל, כשעל השירה, עומד סולן כריזמטי במיוחד, עם חבורת נגנים מוכשרים ביותר. חלק מהסיבוב הוקלט, ויצא על גבי אלבום ההופעה Uriah Heep Live שיצא ב-1973, ותיעד את חברי הלהקה בשיאם, עם כושר קרבי ובעיקר אנרגיה צעירה ושמיימית. אוריה היפ טעמו את טעם ההצלחה, ועל אף ירידות רבות, הם נותרו חזקים גם כיום. מעניין להיזכר במבקרת מהמגזין רולינג סטון שאמרה כי: "אם הלהקה הזו מצליחה, אני מתאבדת".
לסיכום, The Magician's Birthday הוא יצירת מופת בקטלוג של אוריה היפ, ואלבום מצוין לפתוח את ההיכרות עם הלהקה הנהדרת והטיפה לא מוערכת הזו. יש בו שירי הארד מקפיצים, בלדה, קליימקסים מצוינים, ואפוס אחד על מסיבת יום הולדת. אוריה היפ היא אחת מהלהקות המוערכות ביותר בתחומה. הן ברוק המתקדם והן בהארד רוק/הבי מטאל הבריטי של שנות השבעים. אין ספק שהלהקה הזו תרמה רבות לסגנונות האלה, כששילבה את שניהם (קצת לפני ששלישייה קנדית המציאה את המונח "פרוג מטאל"), והיא צריכה לקבל את אותה הערכה ללהקות כמו פינק פלויד, דיפ פרפל וכל החבר'ה. אלבום מומלץ במיוחד בעיקר כמתנת יום הולדת (:
הנה האלבום הזה להאזנה - אוריה היפ - The Magician's Birthday
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה