היי לכולם! מצרף פה תרגום שלי לסיפור הקצר של הביטניק, כנראה האבא של הרוק נ רול לייף סטייל ואחד הסופרים האהובים עליי - ויליאם ס. בורוז. הסיפור הקצר הזה שפורסם ב-1989 בצירוף עם סיפורים קצרים אחרים תחת הספר Interzone, הוקלט לאחר מכן ע"י בורוז ב-1993, לצלילי היפ הופ אינסטרומנטלי עירוני שיצרו The Disposable Heroes of Hiphoprisy, הרכב אינדסטריאל היפ הופ שהוציאו יחד עם בורוז אלבום ספוקן וורד שלם, מומלץ בחום. מצרף קישור לסיפור הזה ספציפית, חוץ מזה תיהנו!
כְּשֶׁנִּהְיֵיתִי לָרֹאשׁ הָעִיר, הֶחְלַטְתִּי לְהַרְחִיב אֶת הַמִּקְלָט הַמְּדִינִי לָאֶזְרָחִים מסוימים שֶׁהָיוּ בִּלְתִּי רְצוּיִים בָּאֵזוֹר בְּשֶׁל הָמוּם הַמַּגְעִיל ועוכר הַשַׁלְוָה שֶׁלָּהֶם.
אַחַת מָהֵם הָיְתָה יְדוּעַה כאנני תַּחַת נוֹסָף. הָיָה לָהּ תַּחַת נוֹסָף בְּאֶמְצַע הַמֵּצַח שֶׁלָּהּ, כְּמוֹ עֵין בְּרוֹנְזָה הרסנית.
אַחֵר הָיָה עַקְרָב מִצַּוָּאר וְעַד כַּף רֶגֶל. הוּא שָׁמַר עַל הַיְּכֹלֶת הָאֱנוֹשִׁית לַדָּבָר וְהָיָה נָתוּן להתקפים פִּתְאוֹמִיִּים שֶׁל רַחֲמִים עצמיים וְגֹעַל עַצְמִי, בְּמַהֲלָכָם הָיָה מְאַיֵּם להתאבד בְּאֶמְצָעוּת עֲקִיצַת אֲחוֹרִי הַצַּוָּאר. הוּא מֵעוֹלָם לֹא אִיֵּם עַל מִישֶׁהוּ אַחֵר, לַמְרוֹת שֶׁהָעוֹקֵץ שֶׁלּוֹ עָלוּל הָיָה לִגְרֹם לְמָוֶת מֻחְלָט.
נוֹסָף וכרגע, הַמַּזִּיק בְּיוֹתֵר הָיָה כְּמוֹ מַרְבֶּה רַגְלַיִם עֲנָקִי, אַךְ הָיוּ לוֹ רַגְלַיִם וּבֶטֶן. לִפְעָמִים הָלַךְ חֵצִי זָקוּף, כְּשֶׁגּוּף מַרְבֶּה הָרַגְלַיִם שֶׁלּוֹ מתנודד וּמִדַּלְדֵּל. בִּפְעָמִים אֲחֵרוֹת, הוּא הָיָה זוֹחֵל, סוֹחֵב אֶת חֶלְקוֹ הָאֱנוֹשִׁי כְּנֵטֶל מֵבִיךְ. בְּמַבָּט רִאשׁוֹן, הוּא נִרְאֶה כְּמוֹ מַרְבֶּה רַגְלַיִם עֲנָק בַּעַל מוּם. הוּא הָיָה יָדוּעַ כְּמַרְבֶּה הָרְגָלִים כֵּיוָן שֶׁהַרְבֵּה בְּהֶרְגֵּלָיו לְהָפִיק תַּעֲנוּג מִינִי מְכָל מִי שֶׁנִּתְקָל בּוֹ בַּסִּמְטָה וְכָל מִי שֶׁהָיָה מִתְעַלֵּף, הָיָה מוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ מִתְעוֹרֵר עִם מַרְבָּה רַגְלַיִם בְּמִטָּתוֹ.
דגנרט אנדרוגיני אֶחָד שֶׁהָיָה יָדוּעַ כְּשֵׁרָה זונת דָּג טָעַן כִּי הוּא הַזִּיּוּן הֲכִי טוֹב בְּעִיר. מִלְּבַד זֹאת, הוּא ג'נטלמן מֻשְׁלָם במלוא מוּבָן הַמִּלָּה. הוּא נֶחְמָד וּנְעִים הֲלִיכוֹת. דָּבָר חָסֵר מַשְׁמָעוּת עֲבוּר אֲנָשִׁים כְּמוֹכֶם.
הַיְּצוּרִים הַלָּלוּ נוֹצְרוּ בָּאֵזוֹר בּוֹ הַכְּמָרִים הֶעֱבִירוּ טְקָסִים מוּזָרִים. הֵם בָּנוּ קֻפְסָאוֹת מַעֲצָמוֹת לַחוֹת וּטְרִיּוֹת שֶׁל נְעָרִים צְעִירִים מִשְּׁבָטִים שְׁכֵנִים שֶׁנָּשְׁבוּ.
נָשִׂים הרות מֻקְּמוּ בְּתוֹךְ הַקֻפְסָאוֹת וְנוֹתְרוּ שָׁם לַתְּקוּפָה שֶׁל שָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת. לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, הַנָּשִׁים מֵתוּ. אַךְ אֵלּוּ שֶׁשָּׂרְדוּ, בְּדֶרֶךְ כְּלָל הוֹלִידוּ מִפְלָצוֹת. הַכְּמָרִים הֶחֱשִׁיבוּ אֶת הַיְּצוּרִים הַלָּלוּ כְּדֶרֶךְ לְהַשְׁפִּיל אֶת הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי לִפְנֵי הָאֵלִים בַּמַּטָּרָה לְמַתָּן אַתְּ כעסם.
הפריקים הַנּוֹרָאִים הַלְּלוּ קִבְּלוּ שְׁבָחִים וְחָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ. הַנָּשִׁים שֶׁיֵּלְדוּ יוֹתֵר מִפְלָצוֹת, קִבְּלוּ כּוֹכְבֵי זָהָב אוֹתָם עָנְדוּ בַּטְּקָסִים מסוימים.
פַּעַם בְּחֹדֶשׁ, הֵם הֵקִימוּ פֶסְטִיבָל בּוֹ כֻּלָּם נֶאֶסְפוּ בְּמַעְגָּל סָבִיב מִקְדָּשׁ אֶבֶן שֶׁהָיָה פָּתוּחַ מִלְּמַעְלָה וְהִשְׁתַּטְּחוּ עַל הָרִצְפָּה, כְּשֶׁהֵם מַצִּיבִים אֶת עַצְמָם בְּמַצָּבִים הֲכִי מַגְעִילִים וּמְבַזִּים שֶׁנִּתֵּן לְתָאֵר, בַּמַּטָּרָה לְהַרְאוֹת לָאַלִּים כִּי הֵם אֵינָם מְעֻנְיָנִים לְרוּמָם אֶת עַצְמָם מַעֲבָר לַמַּצָּב בּוֹ נִמְצָאִים.
הַהֶרְגֵּל שֶׁל לִחְיוֹת בְּזֻהֲמָה וְהַשְׁפָּלָה הוֹבִיל לְבַסּוֹף לְמַגֵּפָה בַּצֹּרֶת צָרַעַת חֲמוּרָה שֶׁהִשְׁמִידָה אֶת הָאֵזוֹר.
אֶת הפריקים שֶׁשָּׂרְדוּ (שֶׁכַּנִּרְאֶה הָיוּ חסינים מִפְּנֵי הַמַּגֵּפָה) הֶחְלַטְתִּי לָקַחְתָּ כְּלֶקַח מַמָּשִׁי לְגַבֵּי כַּמָּה רָחוֹק יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ בְּנֵי אָדָם בְּמַעֲשֵׂיהֶם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה