בשנת 1841 הוציא לאור המשורר הגאון אדגר אלן פו את סיפורו הקצר "הרציחות ברחוב מורג", סיפור הבלשות הראשון בהיסטוריה הרבה לפני ששרלוק הולמס פתר את התעלומה הראשונה שלו. 140 שנה לאחר מכן, איירון מיידן הוציאו את שירם בעל אותו שם המופיע באלבומם הנפלא "רוצחים" (Killers) בשנת 1981, שסימן סופה של תקופה.
Killers נוצר לאחר ההצלחה של האלבום הראשון שיצא שנה לפני כן. וכדי להכות בברזל בעודו חם, נכנסה הלהקה לאולפן, אחרי סיבוב הופעות מוצלח, להקלטת אלבום נוסף. זהו למעשה, אלבומה האחרון עם סולנה פול ד'יאנו, שלא יכל להתמודד עם ההצלחה, וטבע בהתמכרות קשה לאלכוהול וקוקאין. סגל בתולת הברזל, החליט לשחרר את הסולן לטובת מצבו הבריאותי, וכך גייסו את הכוכב העולה ברוס דיקינסון, אשר יגיח שנה לאחר מכן עם The Number of the Beast אבל כרגע מתמקדים בKillers.
אז כפי שתואר בסקירה על האלבום הקודם, חל שינוי בהרכב, לאחר שהגיטריסט דניס סטארטון פוטר מהלהקה, בשל ניסיונו לכוון את הלהקה לכיוון פחות מטאלי/פרוגרסיבי שאליו שאפו החברים. סטארטון הוחלף בגיטריסט המוכשר אדריאן סמית', אשר היה בקשרי ידידות עם הגיטריסט הקבוע, דייב מארי כשהשניים ניגנו בלהקה ושמה Urchin.
סמית' החל להתעניין במוסיקה ולנגן בגיטרה לאחר ששמע את Machine Head האגדי של דיפ פרפל. לאחר מכן, החל לנגן בגיטרה קלאסית של אחיו, והקים עם מארי את Evil Ways שהפכה לUrchin. לאחר צירופו של מארי למיידן ב1979, קיבל גם סמית' את ההצעה אך דחה אותה, דבר שהתחרט עליו מאוחר יותר, עם פירוק להקתו. אך סמית' לא היה צריך לחכות זמן רב, הוא תפס את הרכבת הבאה, כשהצטרף ללהקה ב-1980.
סמית' הביא איתו סגנון אחר. הוא הושפע מג'וני ווינטר ופט טרוורס, והכימיה בינו לבין מארי מוכיחה את עצמה עד היום. הדיאלוג של השניים ביחד פשוט מושלם, ואין ספק שסמית' היה הבחירה המושלמת. סמית' יישאר עם מיידן עד 1990, ויחזור ב-2000.
לאלבום הצטרף עוד מרכיב קריטי בלהקה. המפיק מרטין בירץ' הופקד על ההפקה, לאחר עבודה עם שמות ידועים שהשפיעו על הלהקה כמו פליטווד מק, דיפ פרפל, ווישבון אש, ריינבו, בלאק סבאת', בלו אויסטר קאלט והרשימה עוד ארוכה... אין ספק, שמרטין Masterhead בירץ' שיפר את ההפקה באופן מאסיבי, והסאונד נשמע הרבה יותר טוב.
חוץ מזה כל הסגל נשאר אותו דבר, כשכולם מצייתים למאסטרו סטיב האריס, אשר כתב את כל שירי האלבום עם עזרה מינורית מחברי הלהקה.
אז הנה נכנסים לפתיחת האלבום. הלהקה מפציצה במארש אנרגטי בשם "The Ideas of March" דקה אינסטרומנטלית של לחן קצר שנכתב על ידי האריס כדי לספק אינטרו לאלבום.
במעבר חד, האריס נכנס באחד מלייני הבס הגדולים ביותר שלו, עם הלהיט Wrathchild שפשוט אין מילים. הלהקה מפציצה בפחות מ-3 דקות בשיר הארד רוק כיפי, עם פזמון מעולה שלא ייעלם מראשכם תוך זמן קצר. קולו הפאנקיסטי של ד'יאנו מתאים בול ללחן המגניב, ולכן לא פלא למה השיר הוא היחיד מהאלבום שמבוצע עד היום בהופעות הלהקה.
כדי להרגיע את האווירה, נכנס השיר Murders in the Rue Mourge אשר מבוסס על סיפורו של אדגר אלן פו, ומתכתב נפלא עם שם האלבום. השיר נפתח בנגינת גיטרה מסתורית ורגועה, עד שנכנסת כל הלהקה בקטע מעבר מלכותי, שלאחריו מגיע השיר עצמו, עם מקצב מהיר ומקפיץ, כשכולם מבריקים בביצועיהם, במיוחד קלייב בור המפליא בשינויי מקצבים בלי בעיה, ומתופף במהירות במשך כל הבתים ללא בעיה, וכמובן הצמד החדש מארי-סמית' אשר מחפה על היעדרו של סטארטון ללא בעיה, ושיתוף הפעולה פשוט מושלם. בשבילי, השיר הכי טוב באלבום.
Another Life, עוד שיר מגניב מבית האריס, הכולל בית מגניב, ומסתיים עם ריף גיטרה קליט.
Genghis Khan הוא קטע שמגיע לו כבוד מיוחד. שוב האריס מחליט להמשיך עם הרעיון של Transylvania עם קטע אינסטרומנטלי פרוג מטאלי, המנסה להמחיש את מסע כיבושו הוולגרי של השליט המונגולי האכזר, ג'ינגס חאן. הקטע הזה כולל הכל, שינויי מקצבים בשביל הכיף והאתגר, שינוי במצב רוח, והדגשת האווירה המלחמית של הקטע המתכתבת נפלא עם השם. אכן אחד הקטעים היותר טובים באלבום.
Inoccent Exile הוא עוד שיר הארד רוק/מטאל קיצבי וכיפי, עם בס ליין מגניב מידיו של האריס.
מיד לאחר מכן נכנס שיר הנושא אחד מהיחידים שנכתבו על ידי עוד מישהו שהוא לא האריס (במקרה הזה ד'יאנו יחד עם האחרון). השר מתחיל בחימום אווירה עם חטיבת הגיטרות והבס. התופים מגיעים בתזמון, וד'יאנו צורח בדיוק כפי שצריך. השיר עצמו הוא גם מטאל מגניב וקליט עם פזמון טוב, וסולואים מגניבים.
השיר הבא הוא יותר מיוחד, Prodigal Son, כנראה השיר הכי לא מיידניסטי בכל הקריירה של מיידן, שנכתב ע"י האריס עוד לפני שהלהקה קיבלה חוזה הקלטות. המוטיב המרכזי של הגיטרות האקוסטיות הוא אחד היפים שנכתבו ע"י האריס, וד'יאנו שר בקול קצת יותר רגוע ועדין בניגוד לדברים האחרים שהלהקה עשתה. השיר הכי ארוך באלבום, הוא אחד היותר מיוחדים של הלהקה, ולכן מגיע להם שאפו על הכיוון, והניסיון לצאת רגע מנישת הרוק הכבד.
הבחירה להוציא את Purgatory התבררה ככושלת לאחר שהשיר לא הגיע למצעדים בכלל. אבל זה לא משנה, יש לשיר הזה עוצמה אדירה ופזמון מדהים, בנוסף להיותו שיר רוק כבד נפלא. השיר עצמו נולד מתוך לחן ישן של האריס, "Floating" כשהוחלט להאיץ את מהירות השיר.
והנה בא Twilight Zone, אחד מהשירים הכי קלילים וכבדים של הלהקה, כשהוא מושפע קשות מאבותיה הרוחניים כמו לד זפלין, וללא ספק אחד הטובים שלה, מרגעיה הנפלאים האחרונים של הלהקה עם ד'יאנו. גם שיר זה הולחן ונכתב ע"י האריס with a little help from his freind מארי. שיר זה שדווקא יצא כסינגל יחד עם קאבר לשירה של Skyhooks, Women in a Uniform, לא נכלל בהוצאה המקורית של האלבום, אך כן נכלל בהוצאה האמריקאית. שנים לאחר מכן, תוקן העוול כשהוא סוף סוף נוסף לאלבום בגרסת הרימסטר הנפלאה משנת 1998.
הלהקה בוחרת לסיים עם מין המנון ושמו Drifter, המתחיל עם ליין גיטרות מגניב המגובה בבס הבשרני של האריס. זהו גם עוד שיר הארד רוק קצבי הכולל פזמון ובו ד'יאנו דורש מאיתנו לשיר את השיר הזה, לפני שעוזב את הלהקה.
Killers יצא ב-2 לפברואר, 1981, ובניגוד לקודמו, לא הצליח כמו קודמו, ונכשל במכירות לעומתו, למרות זאת הלהקה יצאה לסיבוב נוסף ולראשונה המיידניסטים הבריטים מבקרים באמריקה הגדולה. אך החלו להיווצר מתחים, עם התבטאות הגרסה המסוממת של ד'יאנו, שלבסוף הסתיים הסיפור עם פיטורו, והיום הוא ממשיך בקריירת סולו.
עכשיו לדעתי האישית, Killers אכן לא עומד מול קודמו המדהים. ולמרות שהוא אלבום נפלא, לקח לי זמן להתחבר אליו. כפי שאתם שמים לב, על רוב השירים כתבתי שהם שירי הארד רוק מגניבים. מלבד כמה שירים, אין כאן הברקות שאפשר להביע גילוי כבוד ליצירה (הפרוג קצת נעלם כאן, אבל יחזור באלבומים הבאים). זה אלבום מאוד טוב שכיף לשמוע, אבל אין ביג wow מלבד כמה רגעים. חלילה שהאלבום נורא. הרי כמו שמו ועטיפתו (אדוארד הגדול מככב שוב ברחובות הקשוחים של לונדון כשהוא מופיע כרוצח ההורג את קורבנו עם גרזן), האלבום הוא קילר אמיתי.
ומכאן מיידן התחילה את טיפוסה אל הגבעה עם צירופו של דיקינסון ששינה הכול. תקופת ד'יאנו הסתיימה לטוב ולרע, אך מכאן המצב התחיל להיות הרבה יותר טוב. אבל תקשיבו לאלבום הזה. הוא ממש טוב, וחבל לדלג עליו. מומלץ להשיג את האלבום בגרסת הרימסטר מ-1998.
להאזנה לאלבום - איירון מיידן - Killers
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה