סה"כ צפיות בדף

יום ראשון, 10 בינואר 2016

John Zorn - Mysterium


אוהבים ג'אז? מצוין! אוהבים מוזיקה קלאסית? נפלא! לא אוהבים אוונגרד? אל תמשיכו לקרוא את הביקורת הזו. כי מדובר כאן באלבום של מוזיקאי גאון אחד שהוא חיית עבודה שהחליט כי הוא רוצה להלחין ולנצח על מוזיקה בסגנון המלחינים הגדולים של המאה ה-20. סוג של מחווה לאותם גיבורים. אני מדבר על ג'ון זורן.

יהודי טוב מניו יורק, רב נגן, ומאסטר בתחומו. זורן כסקסופוניסט, לא נותן חשבון לאף אחד. הוא אחת הדמויות החשובות בג'אז האוונגרדי. מי שמכיר, יודע שהבחור עושה לסקסופון האלט שלו את השד יודע מה, ומוציא ממנו צלילים, שקורעים את עור התוף. הוא וורקוהוליק. הוא השתתף במעל 400 אלבומים, מאז התחיל את הקריירה שלו ב-1973, והוא נודע בזכות מספר פרויקטים.

למשל שתי הלהקות שאותן הוביל בשנות התשעים, Painkiller ו-Naked City ששילבו בין ג'אז אוונגרדי חסר מעצורים, לבין דת' מטאל, גריינדקור והמון המון הומור. או Masada שמשלבת בין ג'אז למוזיקת כלזמר יהודית. את הדיסקוגרפיה שלו אני אפילו לא קרוב להכיר חצי ממנה (רחוק מאוד), ועדיין מגלה את העבודות שהבן אדם עושה. חוץ מזה, יש כאלה שהסבירו הרבה יותר טוב ממני (כמו בבלוג Japan in a Dishpan של יוחאי וולף) על האיש. אבל, אני כאן כדי לדבר על הישג אחר שלו, ובשבילי מהטובים שלו.

זורן, מעריץ של מוזיקה קלאסית מודרנית, שהאזין לה בשנות נעוריו, יצר מספר יצירות בסגנון כבר לפני מספר שנים. ובמאה ה-21, ב-2005, הוא מוציא לאור תחת הלייבל שלו "צדיק", את האלבום Mysterium, שהשם שלו כל כך מתאים לאלבום.

זורן עשה כאן מספר יצירות שלא מעוניינות לחדש, אבל הוא מצליח כל כך להגיע לרמות שאבותיו הרוחניים הגיעו, כמו אוליביה מסיין, אדגר וארז או ארנולד שנברג. מי ששומע קלאסי מודרני, כבר מוצא דמיון בין המוזיקה באלבום, לבין שיטת 12 הטונים שאותה הגה שנברג המהפכן. מי שבא לחפש מוזיקה קלאסית מרגיעה וקליטה לאוזן כפי שחשב שהיא, יתאכזב מרה. אבל, מי שבא בראש פתוח, עם רעב מוזיקלי למשהו חדש ולא בדיוק לקטע ההוא שלא הכי נצרב בזיכרון, ישמח מאוד.

במשך לקצת יותר מחצי שעה, עם 3 יצירות (אחת חולקה ל-3 חלקים מה שהפך את זה ל-5 רצועות), מביא זורן את הפרשנות שלו למלחינים המהפכניים ששינו את החוקים של המוזיקה באותה מאה. אז מה בתפריט, פתיח א טונאלי של 9 דקות, קטע א קאפלה מרשים ומסתורי במיוחד, ולסיום יצירה פראית ובועטת במיוחד, בה הכינורות צורמים במיוחד.



אז בפתיחה ביזארית מאוד, מגיע Orphee פתיח בן 9 דקות, שכבר מתחיל את המסורת השנברגית, במוזיקה א טונאלית במיוחד, שלא תיזכר לכם בראש על השמיעה הראשונה. בקטע בולטת במיוחד המוזיקאית איקו מורי. המתופפת היפנית פליטת להקת DNA המהפכנית, שמוסיפה אלמנטים אלקטרוניים העונים להגדרה של מוזיק קונקרט, כמו שעשו גדולים לפני כמו וארז ויאניס קסנאקיס. פתיח מצוין, שכבר משאיר את המאזין ערני וסקרן.

ואז מגיע היופי במלוא הדרו. Frammenti del Sappho. היצירה הארוכה באלבום. 13 דקות של א קאפלה מסתורית, שלוקחת אותך למקומות לא מוכרים (כמו זה שבעטיפה הנהדרת, כנראה גוסטב דורה). הזמרות פועלות בצורה נהדרת. הכל בתזמון, הכל במקום, או כמו שרדיוהד אמרו: Everything In It's Right Place. פשוט יופי. מכל הקטעים הבלתי ניתנים לעיכול, מהקטע הזה ספציפית יענו אלה שמחפשים שלווה באלבום הזה. כי יש.

ואחרי העלייה לגן העדן, חוזרים בחזרה בלי שום התראה, לעוד 9 דקות פראיות במיוחד. היצירה Walpurgisnacht שחולקה ל-3 חלקים, והיא מנוגנת ע"י כלי קשת בלבד, מתחילה בצלילי פיציקאטו, ומשם לכינורות מאיימים כשקטעים רבים, יקרעו את עור התוף, בעיקר בחלק השני, בו הכינורות נשמעים כאילו יוצאים מדעתם, ואפשר להשוות את זה לטירוף של זורן על הסקסופון. עד הסוף בו כל הכינורות מסיימים בשקט בשקט, והכל מסתיים בפתאומיות שמביאה לדממה המוחלטת. כך מסתיימות להן 32 דקות שהמאזין האוונגרדיסט יוצא בסיפוק, למרות האורך הקצר במיוחד.

זורן עשה פה עבודה יפה, הישג שהוא יכול להתגאות בו, לא סתם הוא קרא לאלבום כאחת מ"היצירות העוצרות נשימה היפות ביותר שיצרתי בחיי", עם כל ה"צניעות" הזו, הוא צודק. האלבום הזה הוא מחווה יפה למלחינים הגאונים, שיכולים להתגאות בממשיכי דרכם. יש פה יופי ווקאלי לצד לחנים בועטים ובלתי מתפשרים, שכנראה לא ישמעו באולם הקונצרטים בזמן הקרוב.

האלבום מומלץ לחובבי אוונגרד, בעיקר של אותו דור מלחינים מהפכני. מי שאוהב מוזיקה קלאסית, צריך לזכור כי מדובר פה בקלאסי אחר לגמרי. זו לא מוזיקה מרגיעה במיוחד, והיא לא מתאימה לכל אחד בכלל. גם מי שמכיר את זורן, צריך לשכוח מהאוונגרד ג'אז/הארדקור פאנק העליז של שנות התשעים, או Masda Songbook וכו'...

אוהבי מוזיקה בהמוניכם, בואו והקשיבו לנפלאותיו של זורן, ותחשפו ליופי של תווים מעוותים, עם גישה חצופה במיוחד בלתי מתפשרת בעליל. מי שאהב מוזמן בכיף לעבור לאלבומים דומים כמו Rituals הנפלא או Magick. האלבום עצמו די קשה להשיג בדיסק, ולרוב המחיר די יקר יחסית, למרות שהוא לא מאוד מאוד נדיר.

אז הנה מצורפים חמשת הקטעים, כיוון שהאלבום במלואו לא נמצא. אז תקשיבו, ותנו לזה מספר שמיעות, זה מרתק, זה פותח את הראש, ועד כמה שזה קצר, יש תחושה שזה מספק, שלא צריך יותר מזה. חוץ מזה, אפשר לבהות בעטיפה שעות.

Orphee
Frammenti Del Sappho
Walpurgisnacht, Pt.1
Walpurgisnacht, Pt 2
Walpurgisnacht, Pt 3

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה